חברים ומשפחה מספרים

אני אלירז. ניהלתי את מחלקת הנוער בערבה בשנים בהן אוהד היה בתיכון. זכיתי להכיר את אוהד ישר איך שהגעתי. כשהוא ביחד עם עוד כמה חברים יזם והקים קבוצת מנהיגות נוער בערבה. לא פשוט להקלט בערבה, לא ברמה האישית ולא מקצועית, בעיקר כשאתה לא מכיר את המסורות והניואנסים הקטנים. ואז, ואז בודי הגיע. עם החיוך המיו

שמי רועי גלילי אני חבר מושב עידן כבר למעלה מ 20 שנה ואת בודי אני מכיר מגיל צעיר מאוד. נדמה לי שהגענו למושב שנה אחרי שנולד, לא היו לי ילדים באותה שכבת גיל (טל גדול בשנתיים ואת נגה שקטנה ממנו בחמש שנים הוא הדריך בתנועה - והיא כמו כולם וכולן מתה עליו) אבל כמבוגר עקבתי אחריו מרחוק בהתפעלות גוברת ויש לי

שלום לכולם,קוראים לי בר טריפלר ואני חברה של בודי מבית ספר ההיכרות הראשונה שלי עם בודי הייתה בחטיבת הביניים כבר ביום הראשון שהכרנו היה לי ברור שפגשתי בנאדם מיוחד, עם לב ענקי, נתינה אינסופית ובעיקר מישהו שאפשר לספר לו מה עובר עליי בלי לדבר הרבה והוא יבין אותי הקשר שלי עם בודי התהדק יותר בחטיבה ה

שלום לכולם, השבוע אצרף קטע שכתב יקיר טייטלבוים ז״ל. יקיר נפל ביום שישי שעבר, יומיים לפני יום הולדתו ה22, בקרב בסג׳עייה בתור מפקד טנק. יקיר ובודי היו יחד במכינה, והקטע המצורף הוא מכתב שיקיר שלח למשפחת כהן ליום שישי לפני שלושה חודשים. שנדע ימים טובים❤️ משפחת כהן היקרה והאהובה, כבוד גדול לכתוב לכם.

מה נשמע חברים, קוראים לי דור צור ואני חבר של בודי מהבית… מצרף כמה דברים שיצא לי לכתוב אחרי היציאה הראשונה מעזה🙏🏼 בודי אח שלי. כל הדרך אליך, דמיינתי אותך, אותנו ואת החברים. ופשוט לא הצלחתי להבין… איך בכל תמונה שאני מדמיין אותך אתה עם חיוך ענק על הפנים? ואיך בכל פעם שאני נזכר בכמה אנשים אהבו אותך,

שלום לכולם🍂 אני כליל, הייתי בשכבה עם אהד, אבל האמת שהוא לא היה עבורי עוד ילד מהשכבה, הוא היה בין החברים הכי קרובים שלי בתקופת התיכון. אהד היה פשוט מאזן אותי, הוא היה זורם על החיים וקליל ותמיד היה צוחק עליי שקוראים לי כליל ואני ממש לא קלילה. הוא היה החבר הזה שאפשר לנסוע איתו לכל מקום, לשבת איתו ע

היי, קוראים לי איתן דינר ואני בן משק בקיבוץ סופה את בודי הכרתי במהלך שנת המכינה שלו בסופה. בודי לא היה חונך שלי או משפחה מאומצת שלי. אבל החיבור בנינו היה חזק מאוד ונשארנו בקשר טוב גם אחרי שנת המכינה שלו. הנה כמה מילים שכתבתי לו❤️: "ורק משני מילים אני הכי פוחד, הראשונה היא שם והשניה נהרג" זה השיר שהת

אז אני אמשיך בדרך שנעם המהממת כתבה, ואדבר אליך, בודי. מתיישבת לכתוב לך, נזכרת, מחייכת, צוחקת ובוכה, אני לא מהמעגל הקרוב אליך ובכל זאת לא מוותרת על הזדמנות כזאת, להוציא את מה שהלב כואב כבר הרבה זמן ולכתוב לך. מנסה לחשוב על הפעם הראשונה שנפגשנו, אם אני לא טועה זה היה בהכנת צוות של עין פרת. אתה היית

שלום לכולם, אני שיפרה, הדודה הכי גדולה של אהד, משני הצדדים, של משה אחי ומיכל גיסתי. כך שבעצם, אהד צעיר בכמה שנים משלושת ילדיי. למרות הפרשי הגילאיים, עדיין צרובות אצלי עמוק בזכרון חוויות משפחתיות מאהד, ותודה לאל היו לנו הרבה כאלה! ובנוסף אני גם הדודה שגרה הכי קרוב לעיר הגדולה תל אביב, זכיתי שא

היי, קוראים לי אייל סמט ואני חבר של בודי מהיחידה. משתף פה במשהו שכתבתי לו… ————————————————— מכתב פתוח לבודי בודי. היום שוב חלמתי עליך. חלמתי שאנחנו מדברים, שיחה אחרונה. איכשהו ידעתי שזה חלום, ושהזמן שלי איתך קצוב. ניסיתי לגמוע אותך בפעם האחרונה, להסתכל כמו שצריך בפנים שלך, בחיוך שלך. הכל היה

שישי רגוע לכולם בסרט 'המדריך לטרמפיסט בגלקסיה' מגיעה החבורה ארת'ור, פורד, זאפוד וטריש לכוכב הלכת מגרתייה שמקדם את פניהם בשני טילים מאיימים. החללית המופלאה שלהם מצליחה בעזרת מנוע האי-סבירות הקיצוני שלה להפוך אחד מהם לעציץ פטונייה, והשני ללוויתן זרע ענק שמתרסקים מייד כמובן על פני הכוכב. באנגלית הבריטי

יבגניה ודוד, והילדים שלהם רחלי ודניאל, היו המשפחה המאמצת של אהד ועלמא מנשה בשנת המכינה בסופה. אהד ועלמא התארחו אצלם פעם בשבוע ויצרו קשר חזק שהמשיך גם לאחר המכינה… כך יבגניה כותבת: למה אלוהים לוקח את הכי טובים? אולי כי חסרים מלאכים בשמיים? לא יודעת… רק יודעת שאהדי ממש חסר פה, למרות שאני בטוחה שהוא

שבת שלום לכולם אני איתן זאבו הייתי המדריך של בודי במכינה, ליוויתי אותו ואת ועדת ידיעת הארץ במהלך השנה. אשמח לשתף אותכם בחוויות שלי ממנו, קודם כל מי שלא יודע ועדת ידע"צ הייתה הועדה המוצלחת ביותר, זכינו לטייל כמה וכמה פעמים לבדנו במהלך השנה. כל פעם יצאנו בשעות לא שעות ובגלל היותי המדריך נדרשתי לנהוג.

היי, אני עמית בן דוד הכרתי את בודי בכיתה ט דרך התנועת נוער ומאז היינו חברים. בשבוע שעבר חגגתי יום הולדת וכל הבקבוקי אלכוהול במסיבה היו עם מדבקה של בודי, חשבתי שיהיה נחמד שתראו שבת שלום לכולם

שלום לכולם🌞 קוראים לי נעמה והייתי עם בודי במכינה התלבטתי כל השבוע מה נכון ומדוייק לכתוב החלטתי לצרף קטע שכתבתי ברגע קשה בערב יום הזיכרון השנה ערב יום הזיכרון בלי בודי בודי עדיין לא התיישבתי לכתוב לך ועליך מאז שנהרגת. אולי כי אני לא מרגישה שזו זכותי בהתחשב בעובדה שלא הייתה בנינו קירבה יוצאת דופן או

שלום לכולם, אני גיל ואני בת דודה שנייה של אהדי. בשביל הרבה מכם הוא בודי אבל בשבילי תמיד היה אהדי. גדלנו שנינו במושב עידן, אך לא יחדיו, אני עזבתי את הבית לצבא כשאהדי היה בן 4, ואז כמו בסרטים שמריצים קדימה, מהזיכרון על ילד ביישן ושובב עם עיניים גדולות ולחיים שמנמנות הוא הפך ביום אחד לנער צנוע, שנון ו

היי קוראים לי אורי שוגרמן (שוגי). הייתי עם בודי במכינה בסופה ויחד בחדר בחצי השנה השנייה במכינה. בהלוויה שלך לא הייתי, אם הייתי אלה המילים שהייתי אומר לך. אהדי היקר אני מתגעגע אלייך מאוד. כשרק היכרנו בתחילת השנה, מלאים במוטיבציה ולהט להספיק וללמוד כמה שיותר בהשראת אחד המרצים החלטנו ללמוד את כל

היי לכולם, אני נעם, נשואה למירון שהיה מנהל המכינה בסופה. הקשר שלי ושל בודי היה בעיקר סביב חבורת כתיבה שהעברתי בשנת המכינה. אני מרגישה מוזר לכתוב על בודי, מי ומה היה, כי כנראה שמרבית האנשים פה מכירים את בודי יותר ממני. אז בודי, אכתוב אליך ולא עליך. בודי. כשעברנו לגור בסופה, מירון שאל אותי "אז מה א

שלום לכולם 🌞 קוראים לי נעם אברהם והייתי יחד עם בודי במכינה בסופה. אפתח בלהוקיר תודה על הערב הלא פחות ממדהים שהיה אתמול. תודה לכל העוסקים במלאכה שקיבצו את כל אוהבי בודי מאיפה שרק צריך בשביל לחוות חוויה מרגשת ולהנכיח את החיות של אהד. מצאתי את עצמי שרה, צוחקת, נהנית מהאווירה אבל כל הזמן מחפשת בעיניים

הייי בוקר טוב לכולם. שמי ישראל הייתי חניך במחזור ה' בסופה וזכיתי שבודי יהיה חבר ואח בוגר בתקופה של תחילת המכינה. בין כל האתגרים של ההתחלה החדשה בודי היה שם תמיד בשבילי לכל שאלה, התלבטות או סתם שיחה טובה באמצע היום. אני רוצה לספר סיפור שעד היום מזכיר לי את דמותו המיוחדת. ב "משמר" הראשון במכינה ("משמ

אהלן כולם. לאלה שלא מכירים אותי אני עופרי ממושב עידן. קטנה מרון בשנה וגדולה מבודי בשנה. מי שלא יודע המושב שלנו קטן ובודי ואני בשכבות גיל די קטנות ככה שאיחדו אותנו בתנועה. ההורים שלנו הגיעו באותו הגרעין למושב, אח שלי נולד בשנתון שלו וכמו שאמרתי - מושב קטן אז הבית של משפחת כהן לא היה זר (אפילו יש תיק

אהלן, קוראים לי עידו כהן ואני חבר של בודי, הכרנו בתנועת המושבים. בודי ואני הכרנו לראשונה לפני 7 שנים בקורס מדצ״ים, ועם השנים הקשר שלנו הלך והתהדק על אף המרחק העצום בינינו ( גר במושב רם און בגלבוע). תמיד בביקורים של בודי או כשהייתי מבקר בערבה הייתי מבין מפעם לפעם איזה אדם הוא, מי שהבינה זאת מהר ממנ

היי בוקר אור לכולם, אני ג׳ייד (שיווני) כהן, גרה בצוקים, ערבה גדלתי עם בודי, והיה חלק מאד גדול מהחיים שלי בזמן התיכון. עזר לי להתגבר ולקום על הרגליים, גם כשהיה הכי קשה. בודי, הילד עם אהבה ללא סוף. את בודי הכרתי באמת באמת רק כשהייתי בחטיבה במועצת הנוער לא היה בכלל מועצת נוער, בנינו אותה מ0, כשה

שלום לכולם, קוראים לי עלמא מנשה ואני חברה של בודי מהמכינה בסופה מצרפת כאן משהו שכתבתי ביום של החצי שנה למלחמה שאמא שלי לקחה את כל התלמידים שלה לערבה לחאן בעידן ולטקס בבית העלמין כדי להכיר ולספר על בודי❤️ בודי המפגש הראשון שלי עם בודי היה בטרמפ בדרך ליום הראשון במכינה, אני וההורים שלי אוספים ילד ער

שלום לכולם 😊 קוראים לי היאלי , אני חברה של בודי מהמושב. כשהתחלתי להדריך בתנועת הנוער בכיתה י לא היו מספיק מדריכים ובודי התנדב להשלים את החסר למרות שהיה רק בכיתה ט. זכיתי להדריך איתו שנתיים ולעבור איתו ביחד תהליך עם קבוצת ׳חריף׳ (היום כיתה יב במושב). השנתיים האלו היו משמעותיות כל כך הרבה בזכות בו

יום הזיכרון הגיע ואני עדיין מחפשת את המילים. בת-7 דודה של אהד אוי בודי בודי כמה אנחות בורחות לי החוצה בתקופה האחרונה... ואני יודעת שזו לא הייתה דרכך, שהיית מעדיף שאהיה יותר בשמחה, במעשה. אבל הלב, הלב מתכווץ לי ואז אנחה בורחת לי החוצה. ושואלים אותי, מה את נאנחת? ואני עונה עייפות, עומס, שטויות.

אוהד יום שישי מחר, והכתה שלנו והחברים הרבים כל כך, ממשיכים את מסורת "קבלת השבת" שיזמת בוואטאפ, כדי להזכיר לכולנו ששבת הוא לא עוד יום רגיל אלא יום מיוחד עם תוכן משפחתי, חברתי ותרבותי. והייחודיות של ההתכוננות לשבת הפכה גם להזדמנות להזכיר אותך לכולנו, ולזכור את מה שהיית בשבילנו... לא רק בריצות, ראינו

אהלן וכמעט שבת שלום לכולם, שמי לביא. אני לראשונה הכרתי את בודי בכיתה י' ב'דרך פרת', מעין תנועת נוער של 'עין פרת'. האמת ששם לא כל כך התחברתי לבודי. לא הצלחתי לעכל את הילד ההרפתקן שכל הזמן עושה צחוקים ושטויות. בודי היה ילד עם מאגר אנרגיה עצום, ברמה שהיה יכול לתת ממנה לאחרים וזה לא יגרע ממנו. שחיקה

היי לכולם, אני מיקה, חברה של בודי מהבית ומהכיתה. רציתי לכתוב על אחד הדברים המשמעותיים שמייחדים את בודי בעיניי, במילה אחת אלו מעשים. בודי היה בחור של מעשים, גם דיבורים לא היה לו חסר חלילה, אבל כשאני מתכוונת למעשים אני מתכוונת לכך שהוא לא בזבז את הזמן שלו על דיבורים בזמן שיכל לעשות משהו. כשכולם דיברו

בוקר טוב , ההכרות שלי עם בודי היא מתקופת המכינה.. שמי רותי ואני אמא של עלמא מעודה 🌸כפי שאתם מבינים לא אני הייתי במכינה , אבל זכיתי בחבר יקר ואהוב . בודי יקר ילד איש עם רוח שטות וחוכמה שדרים יחד בצורה כל כך מדהימה. פעם ראשונה כשפגשתי בבודי , שכבר שמעתי עליו מעלמא המון סיפורים , פגשתי בחיוך , אחרי