אוהד
יום שישי מחר, והכתה שלנו והחברים הרבים כל כך, ממשיכים את מסורת "קבלת השבת" שיזמת בוואטאפ, כדי להזכיר לכולנו ששבת הוא לא עוד יום רגיל אלא יום מיוחד עם תוכן משפחתי, חברתי ותרבותי.
והייחודיות של ההתכוננות לשבת הפכה גם להזדמנות להזכיר אותך לכולנו, ולזכור את מה שהיית בשבילנו...
לא רק בריצות, ראינו לך בעיקר את הגב: ידעת מה אתה רוצה (ומה אתה לא ממש רוצה, ולא עושה או לא מגיע), התנהלת לפי הערכים שלך, בהמון בטחון ויכולת, תמיד בתנועה, מעורב חברתית ותמיד צריך להספיק כמה דברים במקביל. לפעמים התווכחנו על הזמן שהקדשת ללימודים – אבל כנראה שלא צדקתי, כי הצלחת לשלב חוכמת חיים, ידע, ועשייה, בכל מצב ובכל זמן.
פגשתי אותך פעם אחרונה כשהחלמת מהמיפגש עם הנחש, התפנקת קצת אצל אמא אבל כבר רצת בלילות ועשית הכל כדי לחזור הכי מהר ליחידה, למסלול, לעשייה. לא היתה לך סבלנות. זה כל כך איפיין אותך.
חשבתי שכלום לא יוכל לעצור אותך.
אורית