שלום לכולם,קוראים לי בר טריפלר ואני חברה של בודי מבית ספר
ההיכרות הראשונה שלי עם בודי הייתה בחטיבת הביניים כבר ביום הראשון שהכרנו היה לי ברור שפגשתי בנאדם מיוחד, עם לב ענקי, נתינה אינסופית ובעיקר מישהו שאפשר לספר לו מה עובר עליי בלי לדבר הרבה והוא יבין אותי
הקשר שלי עם בודי התהדק יותר בחטיבה העליונה שם הבנתי שמעבר לכל מה שהכרתי עד היום יש גם אדם שיראה את השונה כשווה בין שווים
לי יש לא מעט קשיים חברתיים וגם לא פעם תחושות של דחייה מצד ״החברה הרגילה״ ובודי מעולם לא נתן לי להרגיש שונה/דחויה/ סוג ב׳ בין אנשים רגילים להפך הוא תמיד היה שם לתמוך,לעודד,לחזק, לתת מילה טובה ולפעמים גם הערה שתעזור להסתדר חברתית בעתיד
בתקופת המכינה של בודי אני והוא היינו מתכתבים בווצאפ גם על דברים חברתיים שבהם הייתי צריכה עזרה והכוונה וגם על דברים שכייף לשתף חבר כמוהו
באותה תקופה עוד הייתה קורונה ועקב כך לא יצא לי לקבל עזרה חברתית מהמכינה של עין יהב כמו בשנים לפניכן והיו רגעים לא מעטים שבעצם הרגשתי שכן קיבלתי כי בודי כמו שהוא תמיד היה שם בכל דקה ובכל שעה שהייתי צריכה אותו ותמיד תהייתי לעצמי איך בנוסף לכל מה שהוא עושה בשנת מכינה עוד יש לו זמן לעזור חברתית גם מרחוק ועל זה הערצתי ותמיד אעריץ אותו על זה
שבת שלום
