שלום לכולם🍂
אני כליל, הייתי בשכבה עם אהד, אבל האמת שהוא לא היה עבורי עוד ילד מהשכבה,
הוא היה בין החברים הכי קרובים שלי בתקופת התיכון.
אהד היה פשוט מאזן אותי,
הוא היה זורם על החיים וקליל ותמיד היה צוחק עליי שקוראים לי כליל ואני ממש לא קלילה.
הוא היה החבר הזה שאפשר לנסוע איתו לכל מקום, לשבת איתו עד השעות הקטנות של הלילה ורק לדבר ולצחוק עד שכואבת הבטן.
אני זוכרת את הפעם ההיא שפשוט החלטנו לנסוע לעין פלוטית, רק אנחנו ולא עניין אותנו מה כולם יחשבו,
שהוא הגיע אליי עד 12 בלילה כשיום למחרת יש בית ספר וחיפש וואנזי ללבוש כי פשוט התחשק לו,
שיום אחר הוא הגיע והתחלנו לשגע אנשים בהודעות, הוא היה עושה חיקויים ושטויות ופשוט שלחנו, בלי לחשוב יותר מידי.
הוא לימד אותי כמה חשוב פשוט ליהנות מהחיים, לא לחשוב על מה יגידו, איך כל דבר יראה, האם לאנשים זה יהיה נעים לאוזן או שלא.
יום אחד כשהיה אצלי הוא צילם אותי ולא התלהבתי מהתמונה, ואז הוא אמר לי ״מה זה משנה איך את יוצאת בתמונה, כולם יודעים איך את נראית״ ובאותו שבריר שניה, משהו בתפיסה שלי באמת השתנה,
כאילו באמת לא היה לי אכפת אחרי משפט קטן שלו.
או הפעם ההיא שרק נגמר לי המלווה לילה והוא כבר העלה אותי על הרכב שלו וביקש שאנהג כי הוא היה כל כך שיכור ורצה שסתם נעשה סיבובים בעין יהב.
הוא היה מוציא אותי מאיזור הנוחות שלי,
מראה לי שלמרות שהכל יכול להיות מסורבל, הדרך היא פשוטה.
וזה היה אצלו בכל דבר, גם בלימודים- למרות שהחליט להרחיב פיזיקה ולהשקיע כל כך הרבה בשביל זה, הוא מצא את הזמן לבלות ואף פעם לא הבנתי איך (בסוף התברר שיצא לו להעתיק פה ושם)….
בתוך בתוכי אני מאמינה שהוא הגיע לעולם עם שליחות מסוימת, עם מסר להעביר יחד איתו והאמת, שהוא הצליח להעביר כל כך הרבה.
- כמה חשובה המשפחה וכמה חשוב להשקיע בקשר איתה
- כמה חשוב ליהנות מהדברים הקטנים ולחייך אל העולם
- כמה חשוב להשקיע בדברים שחשובים לך ולהילחם עליהם
- כמה חשוב להיות אתה באמת ולא לשקף דמות אחרת
"אם אי פעם יגיע יום שבו לא נוכל להיות ביחד, תשאיר אותי בלבך, שם נוכל להיות ביחד לנצח"
אי אפשר להסביר במילים כמה אתה חסר
ואי אפשר להסביר את זה שתמיד אתה נמצא גם כשאתה לא
תשמור על כולנו מלמעלה אהדי