שלום לכולם, השבוע אצרף קטע שכתב יקיר טייטלבוים ז״ל. יקיר נפל ביום שישי שעבר, יומיים לפני יום הולדתו ה22, בקרב בסג׳עייה בתור מפקד טנק.
יקיר ובודי היו יחד במכינה, והקטע המצורף הוא מכתב שיקיר שלח למשפחת כהן ליום שישי לפני שלושה חודשים.
שנדע ימים טובים❤️
משפחת כהן היקרה והאהובה,
כבוד גדול לכתוב לכם.
אני יקיר מהמכינה, לצערי בעקבות הלחימה לא הגעתי להלוויה ולשבעה ואני עדיין חושב על זה המון.
אני אפתח דווקא בסיפור משעשע על בודי, ערב אחד במכינה הייתי נורא מבואס ויצאתי לרגע מהחדר ראיתי שם את בודי בבוקסר וכובע מקסיקני, הוא אמר לי תביא כובע מצחיק תהיה בבוקסר ואל תשאל שאלות.
לקחנו אופניים ורכבנו עד כרם שלום וחזור. אני בודי ועוד שניים מהמכינה.
איזו סיטואציה הזויה, שרק בודי יחשוב עלייה.
אני בכוונה פותח בדבר הזה בגלל היכולת של בודי לעשות דברים כאלה ורגע אחרי זה לנהל איתך שיחת עומק, לדאוג לשלומך בצורה כנה ואמיתית ולקחת תהליכים בצורה משמעותית.
זה היה היופי בו. בעצם הוא חיי את החיים במלואם- שמצחיק, משעשע, שצריך בדיחה מוגזמת וקצת לא מתאימה או לעשות איזה משהו מוגזם- הוא שם עד הסוף.
וכך בדיוק אותו דבר שאתה צריך אוזן קשבת, איש שיחה, בן אדם שידחוף אותך קדימה בריצה, בן אדם שדוחף את כל מי שקשה לו בטיול.
הצחוק המטורף והרצינות בדברים החשובים הם שילוב של תפיסת החיים כדבר שצריך לנצל עד הסוף.
אני תמיד אעריץ את הדבר הזה בבודי.
אני מאחל לכם שבת שלום,
המון המון אהבה.
מקווה שנתראה בקרוב.
יקיר טיטלבוים, מחזור ד סופה, חבר של בודי❤️
