יבגניה ודוד, והילדים שלהם רחלי ודניאל, היו המשפחה המאמצת של אהד ועלמא מנשה בשנת המכינה בסופה. אהד ועלמא התארחו אצלם פעם בשבוע ויצרו קשר חזק שהמשיך גם לאחר המכינה…
כך יבגניה כותבת:
למה אלוהים לוקח את הכי טובים? אולי כי חסרים מלאכים בשמיים? לא יודעת… רק יודעת שאהדי ממש חסר פה, למרות שאני בטוחה שהוא משגיח עלינו מלמעלה. מאז שנכנס אלינו הביתה במסגרת משפחות מאמצות בקיבוץ סופה, מייד נהיה חלק מהמשפחה. יצר קשר מדהים עם הילדים ותמיד דאג להביא להם משהו מביתו. משפחתו של אהד עוסקת בחקלאות בערבה וכל פעם שהיה בבית דאג להביא לנו שקיות עם פירות, ירקות וממרחים. באירוח משפחות תמיד הציע עזרה ועזר לא מעט. ילד מחונך היטב, עם חיוך כובש ולב ענק, איפה אתה? אתה ממש חסר! הגנת על האזור שכל כך אהבת, תודה מכולנו, גיבור אמיץ וצנוע שלנו, לנצח נזכור אותך! רק ביום הזכרון האחרון סיפרתי לילדים שאהד נפל ב7.10 , וזה עדיין לא נתפס בתודעה שלי, אני עדיין מחכה שידפוק בדלת עם חיוך גדול וידיים מלאות בשקיות עם כל טוב…
