שבת שלום לכולם
אני איתן זאבו הייתי המדריך של בודי במכינה, ליוויתי אותו ואת ועדת ידיעת הארץ במהלך השנה.
אשמח לשתף אותכם בחוויות שלי ממנו, קודם כל מי שלא יודע ועדת ידע"צ הייתה הועדה המוצלחת ביותר, זכינו לטייל כמה וכמה פעמים לבדנו במהלך השנה. כל פעם יצאנו בשעות לא שעות ובגלל היותי המדריך נדרשתי לנהוג. חלק מחניכים היו מביאים כריות ממשיכים לישון בפנאן שלהם מאחורה ואני ער, נוהג בחושך.
ער יחד עם בודי (יש לציין שהוא נרדם כמה פעמים אבל היה שם מאמץ). מעבר לזה הוא תמיד היה מאסף יחד איתי, מי שמכיר את חניכי המכינה יודע שלהיות מאסף יכול להיות מאתגר לפעמים בין אם זה קשיים הגיוניים בטיול ובין אם זה עצלנות שמשתלטת מידי פעם. אבל היה בו יכולות שברגעים של הקושי פשוט לגרום לאנשים להמשיך, בזכות החוויות שאני זוכה לשמוע עליו מאנשים ומעגלים נוספים אני רואה שזה המשיך איתו גם בשירות הצבאי, וללא ספק בחייו ובכל האנשים בהם הוא נגע.
גם היה לו קטע של לשאול לשלומי גם כשרק הכרנו שעוד היה מעט מוזר ועוד למדתי איך להתנהל כמדריך, ממנו למדתי פשוט להיות אני וגם לי מותר להגיד את שלומי גם לחניכים.
כמובן שצברנו המון חוויות ורגעים מקסימים ומדהימים ששמורים לי בלב, וכך הוא גם ממשיך איתי, ממשיך איתי למילואים, ממשיך איתי ללימודים וממשיך איתי בכל חיי. כי למדתי ממנו המון.